דבר יו"ר העמותה לכבוד פסח תשפ"ד

מאת יו"ר העמותה מר ערן תירוש

ברכת פסח 2024

כמדי שנה, מספר מילים לקראת הפסח

במשך החודשים הראשונים לאחר פרוץ הלחימה באוקטובר 2023 סירבתי פעם אחר פעם לבקשות להתייחס לאירועי הקרבות באזור עזה במהלך מלחמת העולם הראשונה. תחושתי אז הייתה כי האירועים לפני למעלה ממאה שנים, גדולים, קשים ומעניינים ככל שהיו, מתגמדים לנובח התחושות בעקבות האירועים כאן ועכשיו.

חודשים מאוחר יותר הדברים השתנו. פורסמו מספר דברים וחשתי כי נכון להתייחס אליהם, לדייקם ולהרחיב עליהם ובמקביל – היתקלותם של לוחמי צה"ל בקברים בריטים במרכז הרצועה, עליהם חקוקים מגיני-דוד, קבריהם של לוחמים יהודים ששירתו בצבא הבריטי דאז. פרסמתי שני מאמרים על החללים היהודים הקבורים בעזה ודיר אל-בלח ומאז כבר הספקתי להרצות על כך בבר-אילן ולכתוב מאמר נוסף, אשר יראה אור בעוד מספר ימים ב-'האומה'. במאמר זה התייחסתי גם למידע המועט הקיים על החללים היהודים ששירתו בצבא העות'מאני.

ליל הסדר 1917 אירע ב-6 באפריל, לאחר קרב עזה הראשון ולפני קרב עזה השני. שאלתי את עצמי האם, ואם כן – כיצד ציינו החיילים היהודים בקרב הכוחות הרבים שהתרכזו באל-עריש, רפיח, חאן-יונס, דיר אל בלח ולאורך קו החזית עצמו (בקרבת וואדי עזה / שלאל – נחל הבשור), את סדר הפסח 1917. עד-כה, לא מצאתי עדות ישירה לקיומם של טקסים מאורגנים, על-אף שאין לי ספק שסדרי ליל-פסח מאולתרים התקיימו לפחות בחלק מהמקומות בהם היו ריכוזים של יהודים ביחידה זו או אחרת (והיו גם היו ריכוזים כאלו).

אולם במהלך החיפוש, נחשפתי למספר רב של סיפורים הקשורים לפעילותם של קציני-הדת היהודים, לרבות ארגון סדר פסח, הן באזורנו והן באירופה. בעבר כתבתי כאן על ליל הסדר ב-1918, בירושלים, אירוע גדול אשר הפך למפגן יהודי מרשים, חודשים ספורים לאחר נפילת העיר בידי הבריטים, בדצמבר 1917. מתוך הסיפורים אליהם נחשפתי, ברצוני לשתף כאן חלק מסיפורו של אחד מאותם קציני-דת יהודים – הרב דוד יצחק פרידמן.

פרידמן שימש כרב הקהילה היהודית בפרת' שבמערב אוסטרליה. בית-הכנסת המרשים שהוא עמד בראשו (ראו צילום) שירת את הקהילה במשך כ-80 שנה ונהרס לאחר המעבר לבית-הכנסת החדש, לפני כארבעים שנה. פרידמן הפך, בגיל 41 (!!), לקצין הדת היהודי של הכוחות האוסטרלים ודרך מצרים הגיע לגליפולי. פרידמן ביקש וקיבל אישור להחליף את סמל קציני-הדת הרשמי (צלב מלטה) למגן-דוד. הוא סיפר כי הסמל עשה את פעולתו, ופעמים רבות פנו אליו זרים מוחלטים והציגו עצמם כיהודים. אחד מהם ציין בהתרגשות כי סמל המגן-דוד שענד פרידמן (ראו צילום) היה עבורו קרן של אור. בהעדר קצין-דת יהודי-בריטי בגליפולי, תפקידו של פרדימן הורחב והוא שימש כקצין-דת עבור כל החיילים היהודים באותה זירת-לחימה. כך גם נפגש עם חיילי 'גדוד הפרדות של ציון'.

בינואר 1916 חזר פרידמן למצרים וזמן קצר לאחר-מכן מונה על-ידי משרד-המלחמה הבריטי לקצין-הדת של כלל היהודים במרחב בו פעל 'חיל המשלוח המזרח-תיכוני', לרבות באזור סלוניקי. הוא פעל באזור עצום, זיהה חיילים יהודים, ערך תפילות, ביקר יחידות ובתי-חולים, פעל להבטחת חקיקת מגיני-דוד על קברי חיילים יהודים באלכסנדריה וקהיר וכן ביקר חיילים יהודים שבויים, אשר שירתו בצבא העות'מאני ונפלו בשבי הבריטי. הוא הקפיד, לאורך כל שירותו, לכתוב למשפחות החיילים היהודים אותם פגש. לקראת פסח 1916, ארגן פרידמן עם רשויות הצבא מחד, ומאידך עם הקהילות היהודיות, אירוח של חיילים יהודים לסדרי-פסח בקהילות באלכסנדריה, קהיר, פורט סעיד וסלוניקי. פרידמן נכח באלכסנדריה וציין בסיפוק כי המאוכזבים היחידים היו משפחות שנותרו ללא חייל לאירוח. 

הקהילה היהודית בקהיר התרשמה מהרבי קטן-הקומה במדי הצבא והעניקה לו ספר תורה קטן ומהודר במארז-עץ מיוחד, כדי שיוכל 'לשאת אותו למלחמה'. פרידמן השתמש בו לראשונה ממזרח לתעלת סואץ, 'סמוך למקום החנייה הראשון לאחר חציית ים סוף' (מרה). הוא נע ממקום למקום תוך שימוש באמצעים שונים – רכב, סוס, גמל וברגל. 'בעודי משוטט מדי יום על החולות הלוהטים, ממחנה למחנה, עמוס בשק בבקבוק מים – כי לרוב צריך אני לסחוב איתי ארוחות צהרים וערב – כשהזיעה המהבילה נוטפת ממני, אני מבין וסלחן יותר ויותר למלמולי המחאה של אבותינו במדבר, ומתחיל להבין טוב יותר את צימאונם לקישואים ולאבטיחים הקרירים של גושן' (על בסיס במדבר, י"א, ה')…

ביולי 1916 נשלח פרידמן לצרפת, כקצין-הדת היהודי של הכוחות האוסטרלים. בנוסף לפעילות השוטפת שלו כקצין-דת (אשר תוארה לעיל), מספר חודשים מאוחר יותר, ניסה פרידמן לארגן גם כאן אירוח של החיילים היהודים האוסטרלים לליל הסדר בפריז. רשויות הצבא האוסטרלי והקהילה בפריז נענו ברצון (האוסטרלים הסכימו להעניק 5 ימי חופשה ובנוסף – אישורי תנועה ברכבות מקו החזית לפריז), אולם בעקבות התנגדות עזה של קצין-הדת היהודי הראשי, מיכאל אדלר, התוכניות לא יצאו אל הפועל. לטענתו של אדלר, הייתה בכך אפליה בוטה של החיילים היהודים שאינם אוסטרלים ובסופו של דבר – טענה זו התקבלה, אולם משלב זה התערערו היחסים בין אדלר לפרידמן. אירועי פסח 1917 עוררו כעס רב במוסדות היהודיים בלונדון וזמן-מה לאחר-מכן הועבר תפקיד קצין-הדת ליהודים בכוחות האוסטרלים מאחריותו של אדלר לאחריות קצין-הדת האוסטרלי של ה-'זרמים פרוטסטנטים אחרים', OPD (Other Protestant Denominations), ראשי תיבות אשר הפכו בלשון עממית ל-'Other Poor Devils'…

בדצמבר 1917 עזב פרידמן את צרפת, אל המטה האוסטרלי בלונדון. במרץ 1918 הוא הפליג לאלכסנדריה ובמשך כחודשיים שהה בארץ-ישראל, עם 'דיביזיית אנז"ק הרכובה' בקרבת יריחו ובירושלים. האם השתתף בסדר-הפסח הגדול בירושלים באפריל 1918? האם ארגן וניהל סדר-פסח עבור החיילים היהודים האוסטרלים ליד יריחו? בשלב זה – איננו יודעים. במאי 1918 הפליג פרידמן חזרה לאוסטרליה, אל הקהילה בפרת' שהמתינה לו בקוצר-רוח.

בערב פסח זה, נאחל לכולנו ימים טובים ובשורות טובות!

ערן