מאת: איל ישראלי
ערב חג המולד 1914, לחיילים הבריטיים המוצבים כבר חמישה חודשים בחפירות החזית המערבית בצרפת ובבלגיה מחלקים סיגריות וממתקים, מתנת המלכה מרי (אשת ג'ורג' החמישי) ומנגד, בחפירות הגרמניות, מחלקים בקבוקי שנאפס, טבק ומקטרות עליהן מעוטר דיוקנו של הקייזר וילהלם השני.
החיילים הגרמנים מעטרים את העצים בנרות ומהצד הבריטי נשמעים מזמורי חג. מספר חיילים מניפים דגלים לבנים, משאירים את נשקם בחפירות ויוצאים אל "אזור המוות", שטח ההפקר שבין שני קווי החפירות כשהם מעודדים את לוחמי הצד השני להצטרף אליהם, החשדנות מתפוגגת ובמספר מקומות לאורך קו החזית חוברים היריבים אלו לאלו, מפטפטים בשפה עילגת, מחליפים מזכרות ותשורות, אלכוהול תמורת סיגריות ויין תמורת שימורים וגבינות, מצטלמים אלו במדי אלו ושרים יחדיו מזמורי חג.
בבוקר היום שלמחרת אוספים שני הצדדים את שרידי חבריהם שנהרגו ונותרו באיזור ההפקר, מביאים אותם לקבורה ואף מקיימים משחקי כדורגל, בינם לבין עצמם ובמספר מקומות גם בין הצבאות הלוחמים משני עברי הקו.
במספר אזורים נשמרה הפסקת האש שכונתה לימים "הפסקת האש של חג המולד" (באנגלית Christmas truce, בגרמנית Weihnachtsfrieden) עד לסיום החג ובמספר מקומות נשמר השקט עד לליל ראש השנה.
בשל החשש של מפקדי הכוחות מאובדן רוח הלחימה ויחסי הקרבה "המסוכנים" העלולים להתפתח בין הלוחמים משני צידי המתרס, ניתנה הנחיה לבצע חילופים מתמידים במיקום היחידות לאורך הקו ולהציב יחידות מאזורים בעלי עויינות היסטורית אל מול הצד שכנגד, בכדי לחסל כל סיכוי לקירבה ניתנה בשנה שלאחר מכן מבעוד מועד הנחיה ליחידות הארטילריה לפתוח בירי אינטנסיבי על עמדות האויב מספר שעות לפני כניסת החג וגילויי האחווה והידידות בין הצדדים הלוחמים נעלמים עד לסיום המלחמה.
השארת תגובה