עזה – קברי חיילים יהודים ממלחמות העולם

יום שישי, ה-12 בינואר 2024, 11:20.

בתזמון מדהים ומרגש, לפני מספר דקות העביר אלחנן רחמים ממצפה כרמים קישור לסרטון שצולם על-ידי לוחמי גדוד 74, חטיבה 188, אומרים קדיש על קברי חיילים יהודיים בבית-הקברות הצבאי של חבר-העמים הבריטי בדיר אל-בלח, ברצועת עזה. התזמון הוא לא פחות ממדהים, היות ואני עוסק ברגעים אלו בליטוש אחרון של המאמר שלפניכם. תוך מספר דקות נוצר קשר ביני לבין מפקד גדוד 74, סגן-אלוף אורן שינדלר וקצין המבצעים, רב-סרן גלעד הורוביץ, אשר העביר מספר צילומים נוספים. אלפי תודות ושימרו על עצמכם!

להלן הקישור לסרטון המרגש:  https://fb.watch/pwKujDTw8O/?mibextid=UyTHkb

מספר ימים אחרי פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, החלו להגיע אלי פניות מחברים ומכרים רבים לכתוב על קרבות עזה 1917. סירבתי, היות וחשתי שאין זה נכון לכתוב על מלחמה שהתחוללה לפני למעלה ממאה שנה, בעוד אנו מבכים את הנרצחים והנופלים, חרדים לגורל החטופים ומלווים בדאגה והערצה את הלוחמים. במהלך שלושת החודשים האחרונים היו מי שכתבו על אירועי 1917 סביב עזה וחלקם אף הזכירו את דבר קיומם של קברי חיילים יהודיים, עטורים במגיני-דוד, בבתי-הקברות הצבאיים של חבר-העמים הבריטי ברצועה. בלוג של הספרייה הלאומית בנושא אשר פורסם לאחרונה הביא בעקבותיו גל מחודש של פניות אלי להתייחס לנושא ולכך נעתרתי – ראוי ונכון לכבד את זכר הנופלים אז והיום, ועל הדרך אולי להתחיל תהליך נדרש של תיקונים בהנצחת זכרם של חלק מהחיילים היהודיים משתי מלחמות העולם הטמונים ברצועת עזה (תודה מיוחדת לזאב גרוס, אשר דחק בי להיכנס לעובי הקורה וסייע רבות לאורך הדרך). היות ומדובר בכמות נרחבת של חומר, אפצל את הדברים לשני מאמרים נפרדים – מאמר זה, על בית-הקברות בעזה, והשני, אשר יפורסם בעוד מספר ימים, יוקדש לבית-הקברות הצבאי בדיר אל-בלח.

רקע ומספר הערות מקדימות

לפני שאגע בקברי החיילים עצמם, ראוי להפנות את תשומת-הלב למספר פרטים, שכפי שנראה בהמשך – יסייעו לנו להבין ולענות על תהיות שונות שעלולות לצוף למקרא פרטי החיילים היהודים.

חיילים אשר נהרגו בקרבות נקברו בדרך-כלל בקרבת שדה-הקרב. הפצועים הובלו לאחור, אל תחנות-איסוף נפגעים ולבתי-חולים צבאיים, שם חלקם נפטרו ונקברו בחלקות-קבורה קטנות שהוקמו בקרבת מקום. בחלקות-קבורה אלו נקברו גם רבים אחרים, אשר נפטרו בבתי-החולים ממחלות ותאונות. לאחר המלחמה, הוחלט כי מספר מחלקות-קבורה אלו יהפכו לבתי-הקברות הרשמיים והחל תהליך של איסוף החללים משדות-הקרב הבאתם למקום מנוחתם האחרון, לרבות חלק מאלו שנקברו בחלקות-הקבורה הקטנות (לא כולם פונו מחלקות-הקבורה הקטנות – נושא סבוך בו אעסוק בהזדמנות אחרת). למרבה הצער, בשוך הקרבות, לא ניתן היה לאתר את כל החללים שנטמנו בשדות-הקרב ואלו שמקום קבורתם לא אותר מונצחים בבית-הקברות הצבאי של חבר-העמים הבריטי בהר הצופים שבירושלים. על קיר ההנצחה המרשים חקוקים שמותיהם של למעלה מ-3,300 שמות, לרבות מספר יהודים, לאחד מהם נשוב בהמשך.  

לכאורה, קל לזהות את קברי היהודים בבתי-הקברות הצבאיים, היות ועל קברים אלו חקוקים מגיני-דוד. אולם לא תמיד כך המצב. עלינו לזכור כי באותה תקופה, לפני למעלה ממאה שנה, היו לא מעט יהודים שהעדיפו לא להבליט (ולעיתים אפילו להסתיר) את מוצאם. לפיכך, אין זה מפתיע לגלות כי מספר חללים לא זוהו כיהודים ועל המצבות לא מופיע סימון דתי כלשהו. חללים יהודים אחרים נקברו כשצלב חקוק על מצבות קבריהם. ברשימות ארגון ה-IWGC (הארגון הבינלאומי האחראי על בתי-הקברות הצבאיים של חבר-העמים הבריטי. שם הארגון השתנה ב-1960 ל-CWGC), מופיעים המסמכים מאותה תקופה, לרבות התייחסות לסמל הדתי שיש לחקוק על כל מצבה, ולעיתם נדירות מופיעה שם המילה None, שכפי שנראה – רלוונטית לעניינינו.

אז איך ניתן לאתר את החללים היהודים?

במספר דרכים, שחלקן דורש עבודה סיזיפית. ראשית, חלק מהחללים נקברו כשעל המצבה חקוק מגן-דוד. אחרים ניתן לאתר באמצעות השיוך שלהם ליחידה יהודית, דהיינו, לאחת משלושת הגדודים העבריים, קלעי-המלך ה-38, 39 ו-40. על-אף שלכאורה אין פשוט מזה – ישנם גדודאים שלא זוהו כיהודים ואין מגן-דוד על קברם.

שונה המצב כשאנו באים לאתר את היהודים הרבים שנלחמו ביחידות אחרות של הצבא הבריטי. כאמור, חלקם היו מוכרים כיהודים ועל קברם חקוק מגן-דוד, אולם היו אחרים שלא זוהו כך. למרבה המזל, ב-1922 ראה אור 'ספר הכבוד של יהדות בריטניה' (British Jewry Book of Honour). שני כרכי הספר כוללים קרוב ל-1,000 עמודים, בהם מתועדת ההתגייסות של יהודי האימפריה הבריטית למאמץ המלחמה העולמית. לזמנו, מדובר ביצירת מופת של ממש. אני מסייג ואומר 'לזמנו', שכן לעיתים מאוד קשה למצוא שם נתונים, ויש לא מעט טעויות והשמטות. למרות זאת – מדובר בכלי יוצא מן הכלל המסייע בשלל היבטים הקשורים למעורבות חלק משמעותי של יהדות המערב במלחמה. ברשותי עותק של שני כרכי ספר רחב-היקף וכבד-משקל זה, וזאת הזדמנות נוספת להודות לאולה הדר מרוחמה אשר העניקה לי את העותק שהיה ברשותה.

במהלך השנים ובמקביל להתפתחות המחקר הגנאלוגי, נוספו מספר אתרי מרשתת באמצעותם ניתן לאסוף מידע, דוגמת 'פורום המלחמה הגדולה' (GWF), 'אתר קבר' (Find a Grave) ועוד. מספר חברים סייעו באיתור נתונים ולכולם נתונה תודתי. בכל הקשור להתגייסות והשתתפות יהדות האימפריה הבריטית במלחמה, האתר הבולט הוא: British Jews in the First World War – We Were There Too.                                

במהלך החיפוש איתרתי מספר חללים יהודים הקבורים ברצועת עזה אשר לא זוהו כיהודים עד-כה, אולם לא מן הנמנע שישנם חללים יהודים נוספים אשר מסיבות שונות לא זוהו או לא הזדהו ככאלו. מן הסתם, כך המצב גם בשאר בתי-הקברות הצבאיים של חבר-העמים הבריטי בישראל – בבאר-שבע, ירושלים, רמלה וחיפה.

"דמם של גיבורים הוא הזרע של החרות"

'צלב ויקטוריה' הוא עיטור הגבורה הגבוה ביותר של האימפריה הבריטית. עיטור זה הוענק במשורה למתי-מעט, אשר גילו גבורה עילאית בקרבות. אלו מהם אשר שרדו את המלחמה זכו לכבוד רב בקהילותיהם וקברם של אלו אשר נפלו בקרבות הפכו למוקדי עלייה לרגל. סגן-משנה סטנלי הנרי פארי בוגי (.2^nd Lieutenant Stanley Henry Parry Boughey, V. C), הקבור בעזה, נמנה עם אותם מתי-מעט להם הוענק צלב ויקטוריה. סגן-משנה בוגי גילה גבורה עילאית בקרב שנערך אור ל-1 בדצמבר 1917 על הגבעה המתנשאת מעל צומת שילת של היום, המכונה בספרות המלחמה קרב אל-בורג'. אני גר במרחק דקות ספורות מאתר קרב זה. אל-בורג' היא גבעת התיתורה, מדרום לגבעת הקרב. חשיבות הגבעה באותם ימים היה בכך שהיא חלשה על שתי דרכים עתיקות המטפסות מזרחה ושם התמקמה מפקדת הכוחות באזור. סביב פסגת הגבעה יש מסלול טבעתי נאה החולף, בין השאר, לצד שרידי מגדל צלבני מבוצר, ולצידו עמדת שמע המוקדשת לקרב ב-1917, לרבות התייחסות לגבורתו של סגן-משנה בוגי. הוא נפצע פצעי-מוות במהלך הקרב, נפטר מפצעיו שלושה ימים מאוחר יותר ונטמן בבית הקברות-הצבאי בעזה. מאוחר יותר גובשו כללי ההנצחה ומבנה המצבות, לרבות מתן האפשרות להוספת מספר מילים על-ידי המשפחה, בתחתית אבן המצבה החדשה, אשר החליפה את סימוני הקברים המקוריים. בדרך-כלל, כתובות אלו נושאות מסר משפחתי-אישי, הקשר דתי או הצהרה כללית, אולם הכתובת על מצבת-הקבר של סגן-משנה בוגי בעזה יוצאת-דופן ומרגשת: "דמם של גיבורים הוא הזרע של החרות".

בפרסומים השונים בעברית מוזכר כי בבית הקברות הצבאי של חבר-העמים הבריטי בעזה טמונים החללים היהודיים מקרבות עזה, אך אין זה מדויק. כמובן, עזה לא נשלטה על-ידי הבריטים בזמן הקרבות ובוודאי שלא הייתה שם קבורה בריטית באותה עת. בתי-חולים צבאיים הוקמו בעזה רק לאחר כיבושה הסופי בנובמבר 1917, ובעיקר ב-1918. כך גם לגבי הקבורה בעזה – ראשוני הנקברים היו מקרב אלו שנפלו במהלך קרב עזה השלישי ואלו שנפטרו בבתי-החולים, חלקם זמן רב לאחר הקרבות. בהמשך, נאספו בהדרגה אל המקום חללים משדות-קרב שונים בדרום ארץ-ישראל. בבית הקברות בעזה טמונים גם חללים מתקופת מלחמת העולם השנייה, עת שימשה ארץ-ישראל כבסיס לוגיסטי עצום-מימדים של צבאות בעלות-הברית. גם ברמלה ובחיפה טמונים חללים יהודיים ממלחמת העולם השנייה ובנוסף לאלו – מספר חללים אשר נקברו בבתי-קברות יהודיים ברחבי הארץ, באישור מיוחד. בבית הקברות הצבאי בעזה טמונים שלושה חללים יהודים ממלחמת העולם השנייה.

מגן-דוד חקוק על מצבות הקבר של שבעה חללים יהודיים בעזה. מתוך השבעה, שניים נפלו בתקופת קרב עזה השלישי (תחילת נובמבר 1917) ואחד נהרג במהלך קרב עזה השני (אפריל 1917) – כלומר, גופתו הועברה לעזה זמן רב אחר נפילתו וקבורתו הראשונית. חלל יהודי אחד עם מגן-דוד על מצבת-הקבר השתייך לגדודים העבריים, אשר הגיעו לארץ-ישראל זמן רב אחרי קרבות עזה. שאר שלושת החללים נפטרו במהלך מלחמת העולם השנייה (ראשי התיבות .A.I.F המופיע בפרטי שניים מהחללים מתייחסים לשם הרשמי של חיל-המשלוח האוסטרלי –Australian Imperial Force – בעוד שהכינוי הנפוץ והמוכר הוא אנז"ק). להלן רשימות שמות השבעה, שמות היחידות אליהן השתייכו, תאריך מותם ומספר הקבר:

סגן-משנה, יוסף, ווילפריד גורדון אהרן / בטליון 1, רג'ימנט נורת'המפשייר – סופח לבטליון 1/5, רג'ימנט נורפולק / נפל בקרב עזה השני, ב-19.4.1917 / II. E. 16 

רובאי, מאגאסינר, מוריס / בטליון 1/11 (רובאי פינסבורי), רג'ימנט לונדון / נפל בקרב עזה השלישי, ב-2.11.1917 / XIV. B. 1

רובאי, גודפריינד, היימן / בטליון 17 (רובאי פופלאר וסטפני), רג'ימנט לונדון / נפל בקרב עזה השלישי, ב-7.11.1917 /  II. E. 17 

טוראי, ברנשטיין, סם / בטליון קלעי המלך ה-39 (הגדוד העברי ה-ל"ט) / נפטר בבית החולים ב-21.10.1918 / II. E. 14

רב-טוראי, לסקר, ג'ק לואיס / בטליון 2/2 מקלעים, חיל-הרגלים האוסטרלי, A.I.F / נפטר ב-17.10.1941 / D. B. 10

סמל-סגל, מרקס, זאליק יהושע / תדריג 2, המפקדה האוסטרלית, A.I.F / נפטר ב-25.8.1942 / C. A. 13

אֻמָּן (Craftsman), ריבלין, מרדכי / קורפוס הנדסת החשמל והמכניקה המלכותי (R.E.M.E) / נפטר ב-16.10.1943 / B. D. 3

תשומת-הלב הישראלית מופנית אל השם האחרון, מרדכי ריבלין. מרדכי, יליד ירושלים, היה בנם של אברהם-בנימין וחיה ריבלין. ב-1914 היגרה המשפחה מירושלים ללידס שבבריטניה. לבקשת הוריו, נחקקה כתובת בעברית על אבן המצבה, הכוללת גם את המילים המרגשות הבאות: "… נולד, נלחם ונפל בארצו", מספר שנים לפני קום המדינה!  

קברי חיילים יהודים נוספים בעזה

כאמור, על קבריהם של החללים שהוזכרו לעיל חקוק מגן-דוד וקל לזהותם. אולם עד כה איתרתי לפחות ארבעה חללים יהודיים נוספים, ללא סימון מגן-דוד על קבריהם, ולא מן הנמנע שישנם נוספים.

הראשון ביניהם הוא י. סולומן, הקבור ללא סמל-דת על מצבתו קברו. הוא השתייך לבטליון קלעי המלך ה-39 (הגדוד העברי ה-ל"ט), כאשר מספרו האישי מופיע ברישומים בהשמטת האות J, אשר קדמה למספרים האישיים של מגויסי הגדודים העבריים – 407 במקום 407/J. למרות זאת, תמוה שאיש לא שם לב לכך שמדובר בחלל של אחד הגדודים העבריים. הפליאה רבה עוד יותר לנוכח העובדה כי שמו לא מופיע ב-'רשימות הכבוד' (החללים) ב-'ספר הכבוד של יהדות בריטניה' אולם שמו כן נזכר ברשימות המגויסים היהודיים שבספר. כאן באו לעזרתי חברים מ-'פורום המלחמה הגדולה' (תודות ל-DavidOwen ול-Matlock1418 !) אשר איתרו בתוך שעות ספורות פרטים רבים:

ישראל סולומן, ממנצ'סטר, התגייס לגדודים העבריים בנובמבר 1917 והגיע לקנטרה באפריל 1918. הוא השתייך לשדרת-האספקה של גדוד קלעי-המלך ה-39 ובמהלך שירותו הגיע לירושלים, בית-לחם, יריחו, טריפולי ואלפו (חאלב). הוא נהרג בתאונת רכבות בדיר סנייד (סמוך ליד מרדכי של היום) ונטמן בעזה, בקבר II. E. 13, באותה שורה בה טמונים מספר חללים יהודיים אחרים.

באתר מרשתת אחר מצאתי את השמות הבאים כחללים יהודים הקבורים בעזה, אולם ברישומי ה-CWGC הם אינם מופיעים כך, ועל מצבות הקבר של השלושה חקוק צלב. ברם, ב-'ספר הכבוד של יהדות בריטניה' השלושה נזכרים כיהודים:  

סגן, פרנקאו, אוורט פול / בטליון 2/20, חטיבת הרובאים / נפל בקרב עזה השלישי, ב-2.11.1917 (יום הצהרת בלפור) / XIV. A. 1

רובאי, פורסט, ה. / בטליון 1/11 (רובאי פינסבורי), רג'ימנט לונדון / נפל בקרב עזה השני, ב-19.4.1917 /  XIV. G. 12

סגן-משנה, לוי, ג. / בטליון 1/4, רג'ימנט נורפולק / נפל בקרב עזה השני, ב-19.4.1917 /  XXX. F. 10

חלל יהודי מקרבות עזה באנדרטת הזיכרון בהר הצופים

כאמור, מקום קבורתם של למעלה מ-3,000 מחללי המערכה במזרח-התיכון לא נמצא לאחר המלחמה ולזכרם הוקמה אנדרטת הזיכרון של 'חיל המשלוח המצרי' (שמו הרשמי של הצבא הרב-לאומי שפעל במרחב, בפיקוד בריטי), הממוקמת בחלקו העליון של בית-הקברות הצבאי של חבר-העמים הבריטי בהר הצופים שבירושלים. האנדרטה כוללת במה מוגבהת ובמרכזה ה'סנוטאף' (אבן-הזיכרון), אשר לידה מתקיימים טקסי זיכרון. הבמה תחומה בקיר קשתי ובמרכזו היכל-זיכרון. על הקיר ניצבים לוחות ועליהם חקוקים שמות החללים שמקום קבורתם לא נודע, כאשר שמות החללים של כל יחידה מקובצים יחדיו.

איתור שמות החללים היהודים אשר מקום קבורתם לא נודע מהווה אתגר של ממש. בניגוד לנקברים, רישומי ה-CWGC לא כוללים התייחסות לרקע הדתי של המונצחים. אולם היות והשמות מרוכזים על-פי היחידה, קל לאתר את החללים היהודיים של הגדודים העבריים. שונה המצב כאשר אנו באים לאתר יהודים אשר שירתו ביחידות אחרות. דרך אחת היא לנסות ולאתר יהודים על-ידי חיפוש על-פי שמות יהודיים, והבולטים כמובן הם כהן ולוי. החיפוש על-פי השם כהן לא הניב תוצאות ואילו החיפוש על-פי השם לוי הניב שלוש תוצאות, שניים מהם מאנשי הגדודים העבריים.

השלישי הוא רב-טוראי פרנק סידני לוי, אשר השתייך לבטליון האוסטרלי הראשון, בריגאדת קורפוס הגמלים האימפריאלי. הוא נהרג במהלך קרב עזה השני, ב-19.4.1917. פרנק סידני לוי מונצח באנדרטת הזיכרון בירושלים, על פאנל 59. הוא היה ממוצא בריטי, אך היגר לאוסטרליה ועסק שם בדיג-פנינים. גם אחיו, ג'ורג' ניומן לוי, נהרג בשורות הצבא האוסטרלי במהלך המלחמה, בקרבות איפר שבבלגיה.  כמו אחיו – מקום קבורתו לא נודע והוא מונצח באנדרטת איפר, המוכרת יותר בכינוי 'שער מנן'.

התחלנו באזכור האירוע המרגש ליד קברות חיילים יהודים בדיר אל-בלח. כשרוחות המלחמה תשככנה, ננסה לפעול כאן ובבריטניה לתיקון הרישומים והמצבות של אותם לוחמים יהודים אשר לא זכו לכך עד-כה. בעוד מספר ימים נפרסם מאמר נוסף, על בית-הקברות הצבאי של חבר-העמים הבריטי בדיר אל-בלח. כפי שאנו רואים – עזה היוותה ומהווה שדה-קרב לאורך ההיסטוריה, הן בעת העתיקה והן בעידן המודרני. נאחל שלא עוד!