סמלים מספרים

המבקר בבית קברות בריטי לא יוכל שלא להתפעל מיופיו של המקום ומהטיפוח המוקפד,  המדשאה וערוגות הפרחים הרעננים למרגלות המצבות מקנים למקום חזות של יופי ושלווה. המצבות מנציחות את החללים באחידות טיפוגרפית, ללא הבדלי דרגה, מעמד, גזע, דת או אמונה. על המצבה חקוקים סימן הדת, שם החלל, דרגתו , מספרו האישי, גילו, תאריך הנפילה וסמל היחידה בה לחם ונפל.

הסמל מספר על נסיבות מותו ועל תמונות אחרית ימיו בשדה הקרב, הוא גם מספר על ההיסטוריה, התרבות והנרטיבים של האזור באנגליה ממנו בא החייל הטמון תחת המצבה. סמלי היחידות בצבא היבשה הבריטי הוקצו לפי רגימנטים (גדודים) מחוזיים. כך, במחוז גדול כמו לונדון למשל היו מספר רגימנטים עם סמלי יחידות שונים, למחוז קטן כמו מחוז סאריי (Surrey) יש רגימנט אחד וסמל אחד.

הצבא הבריטי על כל זרועותיו, היה החזק והגדול בעולם בעת החדשה, הוא חלש על שטחים נרחבים ברחבי תבל שלכיבושם ולניהולם נדרש כוח אדם רב, רוב המתגייסים לשורותיו היו בני האיים הבריטיים אך גם רבים מבני המושבות שמעבר לים. כוח היבשה של הצבא הבריטי היה מאורגן לפי מחוזות המדינה ויחידת הבסיס הייתה הרגימנט (גדוד), כ-400 חיילים (בשונה מצבאות אחרים, בצה"ל למשל יחידת הבסיס היא חטיבה, בריגדה). מכסת הגיוס נקבעה לפי גודל אוכלוסיית המחוז, ממחוז גדול ומאוכלס גויסו מספר רגימנטים וממחוז קטן גויס רגימנט אחד. נוסף על שם המחוז, כל רגימנט קיבל ייצוג גרפי של סמל, שבידל אותו מרגימנטים אחרים (לפעמים היה זה מספר סידורי). הסמל עוצב בהשראת התרבות  וההיסטוריה של המחוז ממנו באו המתגייסים, במטרה שיילחמו כגוף לוחם אחד, תחת סמל אחד, מגובשים לגוף לוחם מלוכד, חדור רוח לחימה, גאוות יחדה, פטריוטיות ורצון עז לנצח בשם המחוז ממנו באו.

סמלי היחידות בצבא היבשה הבריטי הוקצו לפי רגימנטים, במחוז גדול באוכלוסייה כמו לונדון למשל, היו מספר רגימנטים עם סמלי יחידות שונים. למחוז קטן כמו מחוז סאריי (Surrey) יש רגימנט אחד וסמל אחד אך היו גם רגימנטים מעורבים ולא תמיד נשמרה הזהות בין החיל, המחוז והרגימנט. כמובן שהיו גם גדודים יעודיים עם סמלים משלהם ללא קשר לאזור כלשהו. כך ארטילריה, הנדסה, רפואה, קשר, אוויר ועוד.

באופן כללי סמל הוא מושג גרפי שמקבל משמעות וחשיבות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו,  זהו אובייקט שמייצג רעיון במדיום מתחום האמנות הפלסטית. הסמל מייצג יחידה צבאית, שבדרך מוחשית מתאר את הייחודיות שלה וגם את השונות שלה מיחידות אחרות. הסמל נועד להעביר במסר גרפי קצר וברור ובשימוש מינימלי במלל את הרעיון אותו הוא נושא. תפקידו של הסמל, בדומה לזה של דגל, הוא לעורר הזדהות ותחושת השתייכות, להזכיר ולהדגיש ללוחמים רעיונות, מיתוסים וערכים האופייניים למחוז שלהם.

סמלי הרגימנטים מייצגים נרטיבים היסטוריים, תרבותיים וצבאיים המאפיינים את מחוזות המוצא של החיילים, ו/או את הארצות בהם לחמו. הסמלים כוללים גם סממנים דתיים, גיאוגרפיים, מיתולוגיים, ואחרים, כך למשל מופיעים על  סמלים דימויים של כלי מלחמה (תותחים, חרבות, רובים, כידונים, רימוני יד), של תשמישי מלכות (כתרים, ארמונות, טירות), כלי נגינה ותרועה (נבל, חצוצרת קרן), צמחים אופייניים, בעלי חיים (עופות, נחשים, סוסים, צבאים, נמרים, דרקונים, פילים, עופות, נוצות יען), דמויות מהמיתולוגיה היוונית והמצרית (נפטון, ספינקס) ועוד.

זיהוי הלוחם עם המחוז שלו והרגימנט שלו נשאר איתו גם אחרי מותו בשדה הקרב, כך קבעה הועדה המייסדת את עקרונות ההנצחה של קורבנות המלחמה. נוסף על עקרונות התכנון הפיזי והנופי האחיד של בתי הקברות היא קבעה גם את עיקרון העיצוב האחיד של המצבות. בראש המצבה נקבע סמל היחידה (לרוב הרגימנט) ורק מתחתיו הפרטים האישיים של החלל, בכך מובלטת לנצח השתייכותו למסגרת הצבאית שהייתה ביתו האחרון לפני מותו ומקשרת את זכרו עם זכר חבריו ליחידה שנפלו לצידו.

התותחנים המלכותיים של מזרח אנגליה – Royal Regiment of Artillery

תיאור הסמל: תותח 25 פאונד, מעליו הכתר, סמל בית המלוכה הבריטי ומתחתיו הסיסמה בלטינית: "Ubique quo fas et gloria ducunt"  ("באשר תהייה העופרת שם התהילה"). רגימנט הארטילריה המלכותי, או בקיצור 'הארטילריה המלכותית', נוסד ב- 1716, זו יחידת הארטילריה בצבא הבריטי.

למרות שהיחידה נקראת רגימנט, בפועל היא כוללת 15 רגימנטים סדירים ו-7 רגימנטים במילואים. היחדה היא הכוח המכשיר ומרכז את כל יחידות התותחנים בצבא הבריטי ונחשב שווה ערך לכל חיל תותחנים, בדומה לחילות האחרים בצבא הבריטי. ב-1832 העניק מלך אנגליה ויליאם הרביעי לרגימנט הארטילריה המלכותי את הזכות לשאת את סמלו מעל לדיוקן התותח.

בארץ-ישראל לחם הרגימנט במסגרת דיביזיה 54 (מזרח אנגליה) בקרבות עזה בגזרת שייח עבאס (בארי-עלומים), ב"קרבות הפרצה" בגזרת שפלת לוד וב"מערכת מגידו" בשפלת החוף המזרחית ולמרגלות הרי השומרון בגזרת כפר קאסם.

רגימנט סאסקס המלכותי – Royal Sussex Regiment

תיאור הסמל: במרכז הדגל של ממלכת אנגליה: צלב אדום על רקע לבן. הסמל מוקף בחגורה עליה מוטבעת הסיסמה בצרפתית: "Honi Soi Qui Mal Y Pense" ("הבוז לחושב זדון"). זו סיסמת "מסדר אבירי הבירית" באנגליה.

מקור השם הוא סיפור על אירוע בנשף בו רקד המלך אדוארד השלישי עם בתו החורגת הרוזנת ג'ואן מקנט, במהלך הריקוד השתחררה הבירית מעל רגלה של ג'ואן וגלשה במורד הרגל עד לקרסולה. הדבר גרם לסובבים לצחקק למבוכתה הגדולה, אבל המלך במעשה אבירי התכופף, הסיר מקרסולה את הבירית וגרב אותה על רגלו שלו תוך שהוא אומר: "יתבייש החושב זדון" והמשיך לרקוד עם הרוזנת.

"מסדר הבירית" היה מסדר אבירים שהמלך נהג להיוועץ בהם  בעניינים שונים, הסיסמה מופיעה גם על סמל בית המלוכה הבריטי וגם על מטבעות מהתקופה הויקטוריאנית. הרגימנט נוסד ב-1881 השתתף במלחמת הבורים בדרום אפריקה 1900-1902 ובשתי מלחמות העולם.                                                                                                                                                                   

בארץ-ישראל הוביל הרגימנט במלחמת העולם הראשונה את בריגדה 160 של דיב. 53 לכיוון מתחם עלי מונטאר בעזה בקרב הראשון על העיר. במעלה הגבעה הם ספגו מטח אש כבד. מפקדם נהרג, התקדמותם נבלמה והם נסוגו, אך בהמשך היום הגיעה תגבורת מהעתודה והם המשיכו להתקדם עד כיבוש המתחם, אי קריאת קרב נכונה של מפקדיהם גרמה להם לנסיגה, והקרב הסתיים במפלה. גם קרב עזה השני הסתיים במפלה, בקרב עזה השלישי הרגימנט היה בעתודה.

בהמשך השתתף הרגימנט בכיבוש תל חווילפה ומשם המשיך צפונה על גב ההר דרך חברון ובית לחם עד ירושלים, במסגרת "מערכת מגידו" המשיך הרגימנט על גב הרי השומרון עד לשכם, תוך לחימה במשמרות עורפיים של האויב התורכי הנסוג.

ההוסארים המלכותיים מגלוצ'סטרשייר – Royal Gloucestershire Hussars

תיאור הסמל: בראש הסמל כתר בית המלוכה הבריטי. במרכז שער מתרומם, או שער סורג, ובשני צדדיו שרשראות ההרמה. השער העשוי סורג מתכת, עץ או שילוב של שניהם, מהווה חלק מביצורי מבצר או טירה בימי הביניים. השער המתרומם הוא הסמל הרשמי של הפרלמנט הבריטי. בסרט העוטף את הסמל מלמטה הכיתוב:  Royal Gloucestershire Hussars.     

ההוסרים (מהונגרית Huszár) הם פרשים קלים שהיו נפוצים באירופה בעת החדשה, מקורם של ההוסרים הוא ככל הנראה במאה ה-14. ההוסרים הראשונים גויסו בהונגריה על מנת להתמודד עם האיום הטורקי שרוב פרשיו היו פרשים קלים או בינוניים.

בארץ-ישראל הרגימנט פעל במסגרת דיביזיית היאומנרי הרגלי 74 כעתודה בקרב על באר-שבע ובהמשך לקח חלק בקרב על תל חווילפה ב-4 בנובמבר. ב-12 בנובמבר השתתף  הרגימנט בקרב הבלימה נגד האופנסיבה התורכית בבאלין (קדמה), ב-1 בדצמבר השתתף בקרב הבלימה צפון מזרחית ליפו. ב"מערכת מגידו" סופח הרגימנט לדיביזיה הרכובה החמשית שנעה צפונה בשרון וב-21 בספטמבר 1918 כבש הרגימנט את נצרת.

הרגימנט המלכותי, הבטליון הסקוטי השלישי "המשמר השחור" – "3rd Battalion Royal Regiment "Black Watch               

תיאור הסמל: בראש הסמל כתר בית המלוכה הבריטי. במרכז הקדוש סנט אנדרוס, אחד השליחים בברית החדשה, שהוצלב על צלב אלכסוני (הצלב של דגל סקוטלנד) ועצמותיו הגיעו לסקוטלנד, על שמו העיר סט. אנדרוס בחוף המזרחי של סקוטלנד, והקתדרלה הגדולה בעיר אדינבורג.

סביב לקדוש וכצלב סרט עם הכיתוב בלטינית: ""Nemo me impune lacressit ("איש אינו מתגרה בי מבלי להיענש"), זהו המוטו של המסדר העתיק ביותר והנאצל ביותר של מסדר ה"דרדר" – מסדר האבירות הגבוה של סקוטלנד ושל שלושת הרגימנטים הסקוטיים בצבא בריטניה. סימן הצלב המתומן האלכסוני ברקע הסמל מסמל את צבע הטארטן הכהה של אריג החצאית הסקוטית.

הרגימנט נוסד ב-1881 ברמות (היילנד) סקוטלנד. הוא היה כוח שיטור כנגד פושעים ומפירי חוק באזורים הנידחים של סקוטלנד, שהקים המלך ג'ורג' ה-I ב-1752 ומתחילת המאה ה-18 הוא היה לחלק מהצבא הבריטי. הכינוי "המשמר השחור" נבע מצבע הטארטן הכהה של אריג החצאית (סימן הרקע של הסמל) שלבשו בעבר חיילי הרגימנט ועד היום לובשים בטקסים ואירועים רשמיים.

בארץ-ישראל לחם הרגימנט במסגרת דיביזיה 52 הסקוטית בקרבות עזה, בקרב דיר סניד, בשפלה (בורקה-גן יבנה, וקטרה-גדרה), חצה את הירקון (עוג'ה) ולחם בקרבות הרי ירושלים, היה המובחר ברגימנטים.

רגימנט יאומנרי מידלסקס – Middlesex Yeomanry

תיאור הסמל: הכיתוב בסמל: Pro aris et focis Middlesex Yeomanry (מלטינית: לאלוהים ולמדינה – יאומנרי מידלסקס).

הרגימנט נוסד כיחידת פרשים מתנדבים בשנת 1797, לחם במלחמת הבורים בדרום אפריקה, במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה, באפריל 1915 הוא הועבר לגליפולי, משם לסלוניקי ומשם לארץ-ישראל.

בארץ-ישראל לחם הרגימנט במלחמת העולם הראשונה במסגרת דיביזית היאומנרי הרגלית 74 שתקפה את באר-שבע ממערב ולחמה בקרבות עזה. בדרך לבאר-שבע הרגימנט הותקף על ידי כוח תורכי עדיף באל בוקר (ליד בסיס חצרים דהיום) והושמד. מפקד אחת הפלוגות, המייג'ור אלכסנדר לאפון, גילה בקרב הזה אומץ לב וגבורה עילאית, וזכה על כך לעיטור הגבוה ביותר בצבא הבריטי: צלב ויקטוריה. בחורף 1918 הועבר הרגימנט לחזית צרפת.

רובאי מחוז סאריי – First Surrey Rifles

תיאור הסמל: צלב מלטזי (ממלטה) בעל שמונת הקודקודים של מסדר באת', בראשו כתר המלוכה הבריטי, מתחתיו סרט עם הכיתוב:  "CONCORDIA VICTRIX" (בלטינית: "הניצחון באחדות"), בזרוע העליונה של הצלב הכיתוב: "דרום אפריקה 1900-02" (מלחמת הבורים). במרכז הצלב גלגל עליו הכיתוב: "(רגימנט) סאריי הראשון" ובמרכזו קרן תרועת הקרב. בזרוע התחתונה 1803, שנת ייסוד הרגימנט.

על הסרט למטה הכיתוב: "21st COUNTY OF LONDON " (המחוז ה21 של לונדון).

בארץ ישראל לחם הרגימנט במסגרת דיביזיית המתנדבים 60 לונדון בבאר-שבע, בתל שריעה ובכיבוש ירושלים. ב"מערכת מגידו" התקדמה הדיביזיה לאורך מישור החוף חצתה את נחל פולג (פאליק) ומשם המשיכה לטול כארם ולשכם.