מאת: איל ישראלי
המלחמה העולמית הראשונה או "המלחמה הגדולה" בפי משתתפיה טומנת בחובה לא מעט סיפורים מרתקים ולעיתים בלתי מוכרים, אחד מהם הוא סיפורה של הספינה "שריעה" וטביעתה במעמקי הכינרת, היום לפני 100 שנים.
בימים אלו מלאו 100 שנה למערכת השרון המוכרת יותר בשם "קרב מגידו", אחד משיאיה של המערכה שהובילה לכיבוש צפון ומזרח ארץ ישראל היה הסתערות לילית רכובה של כוחות אוסטרליים מבריגדת הפרשים הקלים הרביעית תחת אש כבדה על תחנת הרכבת של הכפר סמח' (כיום צמח) והמעגן הסמוך אליה בניסיון ללכוד את מפקד החזית, הגנרל הגרמני לימן פון סנדרס בעת נסיגתו החפוזה ממפקדתו בנצרת אל דמשק.
התחנה והכפר נכבשו מידי הכוחות העות'מאניים והגרמנים שהצטוו להחזיק בהם בכל מחיר בלחימה שהפכה עם אור ראשון בבוקר ה 25 בספטמבר 1918 לקרב פנים אל פנים קשה ממבנה למבנה ומחדר לחדר, במהלך הלחימה אף נעשה בידי האוסטרלים שימוש בחרבות ובכידוני רובים.
בשלהי הקרב, לאחר התמוטטות מערך ההגנה נמלט סגל הפיקוד העות'מאני שהיה מבוצר בבניין תחנת הרכבת אל ספינת קיטור קטנה בשם שריעה, אשר שימשה כמעבורת בקו סמח'-טבריה כשאיתם, לפחות על פי על פי האגדה, תיבת זהב ובה משכורות הצבא העות'מאני.
מטוסים בריטיים שהוזנקו תקפו את הספינה המפליגה צפונה והביאו לטביעתה בקרבת החוף המזרחי של הכינרת, על פי מרבית העדויות שרדו אנשי צוות הספינה והמפליגים בה את התקיפה ונחלצו בשלום, ספינה נוספת קטנה יותר שניסתה להימלט הותקפה באש תותחים ומקלעים בריטיים וככל הנראה עלתה באש וטבעה על כל צוותה בקרבת הרציף. בקרב נהרגו 17 חיילים אוסטרליים ו 28 חיילים עות'מאנים וגרמנים, עשרות נפצעו וכשלוש מאות חיילים עות'מאנים נכנעו ונפלו בשבי.
שרידי השריעה אותרו במהלך השנים בידי דייגים בעומק של כ 15 מטרים וזוהו במהלך סקר מיפוי של אוניברסיטת חיפה בשנת 1957 אולם בשל הקרבה לגבול הסורי ועקב תנאי ראות קשים באתר נחקרה הספינה ונחפרה באופן חלקי רק במהלך שנות ה 80'.
במהלך החפירה שבוצעה בידי החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה אותרו ונשלו מאתר הטביעה שרידי חרבות קצינים עות'מאניות ושלט הנושא את שם הספינה, ארגז הזהב האגדי לא נמצא מעולם.
בשנים האחרונות מופתה הספינה סונארית בידי חברת ים-יפוא ולאחרונה נבדקת האפשרות לשלות אותה לצורך מחקר ותצוגה.
בתמונה: תקיפת הספינה בידי המטוסים הבריטיים, ציור המוצג במוזיאון המלחמה האימפריאלי בלונדון, השלט הנושא את שם הספינה ומוצג באוניברסיטת חיפה.
השארת תגובה