פרסומי העמותה

קבר האחים בבאר שבע נותר בחלקת הקבורה הקטנה, שזכתה לכינוי "בית הקברות הישן-נושן".

מעטים יודעים על קיומו. שלט המתכת שהוצב במקום לא חשף את המקום ואת הסיפור לתושבי העיר. בשנת 2000, עת מלאו לבאר שבע 100 שנה מאז הקמתה, החל משרד "השיטה-להב" בארגון טיולים בעיר תחת הכותרת "ביקור הגברת הזקנה". עשרות קבוצות הגיעו לפקוד את קבר האחים, כאחת הפינות המפתיעות והלא-מוכרות בעיר זו. באותן השנים הוקמה "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל", שתחילת דרכה היתה בבאר שבע. העמותה כללה את הביקור בקבר האחים כחלק קבוע בסיוריה הרבים באתרי "המלחמה הגדולה" בבאר שבע.

המצבה הגדולה והמסיבית שעל קבר האחים הלכה והתפוררה. שרשרת הברזל שהקיפה אותה החלידה ונקרעה. הבטון שסבל 'מחוסר מלט' נפגע וניזוק. לוחות הכיתוב, העשויות אבן גיר קשה, נותרו שלמים וברורים – שמות הקבורים והשלט המרכזי (ראו בשער חוברת זו). מדריכים שהחלו לפקוד את "קבר האחים הנשכח" סיפרו למאזיניהם את המעט שנכתב על אסון הקרון, ובכלל זה מידע לא מדוייק שצוטט בתום לב עקב חוסר אפשרות לבדקו.

משפחות הניספים הגיעו לקבר האחים, ללא תיאום ומבלי שנוצר קשר. היו שהסתפקו בביקור, היו שטרחו בנסיון לשפר את המראה מסביבו, לחדש את צבע האותיות. משפחה הגרה בסמוך יזמה פנייה לעיריה בבקשה לשקם את המקום, ונענתה שהדבר באחריות 'חברה קדישא'. הם חזרו ופנו למועצה הדתית בעיר, ולהפתעתם – הקבר שופץ, צופה בשיש חדש, והכיתוב שונה במקצת.

במקביל וללא קשר, התפרסם מחקרו המקיף של אילן גל-פאר, מהבולטים בהיסטוריונים של באר שבע, בפרסום של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. ממש באותו זמן החל חבר העמותה אלימור מקבת, שתחום מחקרו הוא "אוויראים יהודים בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה" לנצל את קרבתו למקורות כדי לברר את האמת לגבי אותה התקפה אוירית. את תוצאות המחקר פירסם בחוברת. שני מחקרים אלו נכללים כאן בחוברת זו.